סקירה משפטית
1. מהי זכות יוצרים
זכות היוצרים הינה זכות הבעלות ביצירה. היא מקנה לבעליה זכויות שונות שהעיקריות שבהן הן זכות ההעתקה והשכפול, הזכות להוציא לאור עותקים של היצירה לראשונה, הזכות לשדר ולבצע בפומבי את היצירה (כגון לשדרה ברדיו, להשמיעה באולם שמחות וכד’), לבצע בה אדפטציות (עיבודים) ולהשכיר ולהשאיל הקלטות מסוימות לצרכי מסחר. מדובר בתקופת הגנה מוגבלת בשנים שלאחריה פוקעת זכות היוצרים והיצירה עוברת לשימושו החופשי של הכלל. מרבית היצירות מוגנות למשך חיי מחבריהן ועוד 70 שנה לאחר מותם. יצירות אחרות (כגון צילומים) קיימות למשך 50 שנה מיום עשייתם. תקופות הגנה אחרות מפורטות בחוק למצבים חריגים נוספים (כגון עבור יצירות שפורסמו תחת שם ספרותי בדוי וכד’).
זכות היוצרים הינה זכות הבעלות ביצירה. היא מקנה לבעליה זכויות שונות שהעיקריות שבהן הן זכות ההעתקה והשכפול, הזכות להוציא לאור עותקים של היצירה לראשונה, הזכות לשדר ולבצע בפומבי את היצירה (כגון לשדרה ברדיו, להשמיעה באולם שמחות וכד’), לבצע בה אדפטציות (עיבודים) ולהשכיר ולהשאיל הקלטות מסוימות לצרכי מסחר. מדובר בתקופת הגנה מוגבלת בשנים שלאחריה פוקעת זכות היוצרים והיצירה עוברת לשימושו החופשי של הכלל. מרבית היצירות מוגנות למשך חיי מחבריהן ועוד 70 שנה לאחר מותם. יצירות אחרות (כגון צילומים) קיימות למשך 50 שנה מיום עשייתם. תקופות הגנה אחרות מפורטות בחוק למצבים חריגים נוספים (כגון עבור יצירות שפורסמו תחת שם ספרותי בדוי וכד’).
2. האבחנה בין זכויות יוצרים לזכויות מבצעים
זכויות היוצרים קיימות ביצירות. ואילו זכויות מבצעים קיימות בביצוע של היצירות. לדוגמא: המלחין הוא היוצר (ביצירה המוזיקלית) והזמר והנגן הינם המבצעים שלה. דוגמא אחרת: הבימאי הוא היוצר של היצירה הדרמטית והשחקן הוא מבצעה. גם זכויות הביצוע מוגנות בישראל מפני הקלטה ושיכפול עותקים לא-מורשים שלהם.
3. השוני בין זכויות יוצרים בהקלטות לזכויות יוצרים במילים ובלחנים
שיר מוקלט טיפוסי מגלם בתוכו מספר זכויות יוצרים: האחת - במילותיו, השניה - בלחן שלו והשלישית - בהקלטתו. החוק רואה באלה שלוש זכויות יוצרים שונות , נפרדות ועצמאיות זו מזו, על אף שהן כרוכות זו בזו. המלים הן טקסט ספרותי שחיבר המשורר. הלחן הוא חיבור מוזיקלי פרי עטו של המלחין ואילו ההקלטה הינה מלאכה טכנית מורכבת של אולפן ההפקה. כל אחד מאלה מצריך מאמץ יצירתי נפרד ועל כן הוא מוגן בנפרד. התוצאה היא כי החוק מכיר בזכות יוצרים עצמאית של חברת התקליטים בהקלטה, וזאת בנפרד מזכות היוצרים של המשורר (במלים) ובנפרד מזכות היוצרים של המלחין. לפיכך, שימוש בתקליטור עליו מופיעה הקלטה של השיר מחייבת קבלת הסכמתם של שלושת בעלי זכויות היוצרים במלים, בלחן ובהקלטה.
4. הגנה בחוקי זכויות יוצרים להקלטות מוסיקליות וסרטוני וידאו – שיעתוק, ביצוע פומבי, השכרה וכד’
זכויותיו של בעל זכות היוצרים אינן מתמצות באפשרות הבלעדית לשכפל עותקים של הקלטות מוזיקליות וסרטוני וידאו. הבעלים גם רשאי למנוע את ביצוען בפני הציבור. ביצועה של הקלטה מוזיקלית הוא בהשמעתה בפומבי או בשידורה (ברדיו, בטלוויזיה וכד’). ביצועו של סרטון וידאו הוא בהקרנתו בפומבי או שידורו. על מהות ההגנה ל"ביצוע פומבי" ו- "שידור" – בהמשך.
זכות נוספת שמעניק החוק הוא למנוע את השכרתם (בתשלום) ואת השאלתם (ללא תשלום) של הקלטות אודיו ו-וידאו שכאלה לצרכי מסחר.
5. ההגנה ל"ביצוע פומבי" – מהו ביצוע "פומבי" ומה ההבדל בינו לבין ביצוע לא-פומבי
יצירה שמבקשים לבצעה בפומבי, יש לקבל לגביה הרשאה מפורשת מאת בעל זכויות היוצרים. הביצוע יכול להיות "ביצוע פומבי" או "ביצוע לא-פומבי". בעוד שביצוע פומבי מצריך קבלת רשיון מתאים לכך מבעל זכות היוצרים, הרי שביצוע לא-פומבי ("ביצוע פרטי"), אינו מצריך רשיון כזה. ביצוע פרטי מוגבל להשמעה או הקרנה במסגרת התכנסות ביתית למספר מוגבל של נוכחים, כגון משפחה וידידים, שבה בעל המקום (המבצע) אינו משתמש בהקלטה לצרכי הפקת רווח. מנגד - ביצוע בפני קהל זרים זה לזה (בחנות, בחדרי מלון וכיוב’) הינו ביצוע פומבי ומחייב את הסכמת בעל זכות יוצרים, וזאת בין אם ההשמעה או ההקרנה נעשים אותו הקהל יחדיו (כגון צפייה בטלוויזיה בלובי של מלון) ובין לקהל כיחידים (צפייה בחדרי המלון).
6. ההגנה ל-"שידור"
שידור של יצירה המוגנת בזכות יוצרים מצריך את קבלת הסכמתו של בעל זכויות היוצרים. הכוונה לשידור בכל אמצעי חוטי או אלחוטי, כגון רדיו, טלוויזיה כבלים וכיוצא באלה.
7. זכויות היוצרים המוחזקות בידי הפדרציה לתקליטים – ביצוע פומבי ושידור של הקלטות מקומיות וזרות
הפדרציה לתקליטים מחזיקה בזכויות היוצרים להשמעה בפומבי ולשידור בישראל של הקלטות מוזיקליות שמקורן בחברות תקליטים ישראליות וזרות כאחד. הפדרציה לתקליטים מפעילה מערך להענקת רשיונות לשימוש ברפרטואר הקלטות זה, הן לצורכי שידור (בטלוויזיה וברדיו) והן לצורכי השמעה בפומבי (באולמות שמחה, מלונות וכד’). בנוסף, בתור היותה הבעלים, נוקטת הפדרציה לתקליטים בהליכים משפטיים כנגד אנשים המשדרים ומשמיעים בפומבי הקלטות מתוך הרפרטואר הנ"ל ללא הרשאתה או הרשאת חברות התקליטים.
8. אמנות והתחייבויות בינלאומיות לזכויות יוצרים -ההסכם הדו-צדדי עם ארה"ב, ברן, UCC, ז’נבה, רומא, TRIPS
מרבית מדינות העולם מגנות על זכויות יוצרים באמצעות סדרת חוקים שחוקקו בעקבות אמנות והסכמים בינלאומיים בהן התקשרו אותן מדינות. גם ישראל צד לאמנות והסכמים כאלה, שאת עיקרם, בעיקר אלה הנוגעות לזכויות בהקלטות נפרט להלן:
אמנת ברן להגנה על יצירות ספרותיות ואומנותיות - אמנה זו שנחתמה בראשונה בשנת 1886 הינה האמנה הראשית המגנה על יצירות ומבטיחה להם זכויות שונות. האמנה מחייבת להעניק הגנה שווה וללא אפליה (national treatment) ליצירות של תושבים זרים ומקומיים. למעלה מ- 140 מדינות חברות באמנת ברן, המנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני, (WIPO) גוף של האו"ם שמושבו בברן, בשווייץ. את נוסח האמנה ורשימת המדינות המתקשרות ניתן למצוא באתר www.wipo.org
3. השוני בין זכויות יוצרים בהקלטות לזכויות יוצרים במילים ובלחנים
שיר מוקלט טיפוסי מגלם בתוכו מספר זכויות יוצרים: האחת - במילותיו, השניה - בלחן שלו והשלישית - בהקלטתו. החוק רואה באלה שלוש זכויות יוצרים שונות , נפרדות ועצמאיות זו מזו, על אף שהן כרוכות זו בזו. המלים הן טקסט ספרותי שחיבר המשורר. הלחן הוא חיבור מוזיקלי פרי עטו של המלחין ואילו ההקלטה הינה מלאכה טכנית מורכבת של אולפן ההפקה. כל אחד מאלה מצריך מאמץ יצירתי נפרד ועל כן הוא מוגן בנפרד. התוצאה היא כי החוק מכיר בזכות יוצרים עצמאית של חברת התקליטים בהקלטה, וזאת בנפרד מזכות היוצרים של המשורר (במלים) ובנפרד מזכות היוצרים של המלחין. לפיכך, שימוש בתקליטור עליו מופיעה הקלטה של השיר מחייבת קבלת הסכמתם של שלושת בעלי זכויות היוצרים במלים, בלחן ובהקלטה.
4. הגנה בחוקי זכויות יוצרים להקלטות מוסיקליות וסרטוני וידאו – שיעתוק, ביצוע פומבי, השכרה וכד’
זכויותיו של בעל זכות היוצרים אינן מתמצות באפשרות הבלעדית לשכפל עותקים של הקלטות מוזיקליות וסרטוני וידאו. הבעלים גם רשאי למנוע את ביצוען בפני הציבור. ביצועה של הקלטה מוזיקלית הוא בהשמעתה בפומבי או בשידורה (ברדיו, בטלוויזיה וכד’). ביצועו של סרטון וידאו הוא בהקרנתו בפומבי או שידורו. על מהות ההגנה ל"ביצוע פומבי" ו- "שידור" – בהמשך.
זכות נוספת שמעניק החוק הוא למנוע את השכרתם (בתשלום) ואת השאלתם (ללא תשלום) של הקלטות אודיו ו-וידאו שכאלה לצרכי מסחר.
5. ההגנה ל"ביצוע פומבי" – מהו ביצוע "פומבי" ומה ההבדל בינו לבין ביצוע לא-פומבי
יצירה שמבקשים לבצעה בפומבי, יש לקבל לגביה הרשאה מפורשת מאת בעל זכויות היוצרים. הביצוע יכול להיות "ביצוע פומבי" או "ביצוע לא-פומבי". בעוד שביצוע פומבי מצריך קבלת רשיון מתאים לכך מבעל זכות היוצרים, הרי שביצוע לא-פומבי ("ביצוע פרטי"), אינו מצריך רשיון כזה. ביצוע פרטי מוגבל להשמעה או הקרנה במסגרת התכנסות ביתית למספר מוגבל של נוכחים, כגון משפחה וידידים, שבה בעל המקום (המבצע) אינו משתמש בהקלטה לצרכי הפקת רווח. מנגד - ביצוע בפני קהל זרים זה לזה (בחנות, בחדרי מלון וכיוב’) הינו ביצוע פומבי ומחייב את הסכמת בעל זכות יוצרים, וזאת בין אם ההשמעה או ההקרנה נעשים אותו הקהל יחדיו (כגון צפייה בטלוויזיה בלובי של מלון) ובין לקהל כיחידים (צפייה בחדרי המלון).
6. ההגנה ל-"שידור"
שידור של יצירה המוגנת בזכות יוצרים מצריך את קבלת הסכמתו של בעל זכויות היוצרים. הכוונה לשידור בכל אמצעי חוטי או אלחוטי, כגון רדיו, טלוויזיה כבלים וכיוצא באלה.
7. זכויות היוצרים המוחזקות בידי הפדרציה לתקליטים – ביצוע פומבי ושידור של הקלטות מקומיות וזרות
הפדרציה לתקליטים מחזיקה בזכויות היוצרים להשמעה בפומבי ולשידור בישראל של הקלטות מוזיקליות שמקורן בחברות תקליטים ישראליות וזרות כאחד. הפדרציה לתקליטים מפעילה מערך להענקת רשיונות לשימוש ברפרטואר הקלטות זה, הן לצורכי שידור (בטלוויזיה וברדיו) והן לצורכי השמעה בפומבי (באולמות שמחה, מלונות וכד’). בנוסף, בתור היותה הבעלים, נוקטת הפדרציה לתקליטים בהליכים משפטיים כנגד אנשים המשדרים ומשמיעים בפומבי הקלטות מתוך הרפרטואר הנ"ל ללא הרשאתה או הרשאת חברות התקליטים.
8. אמנות והתחייבויות בינלאומיות לזכויות יוצרים -ההסכם הדו-צדדי עם ארה"ב, ברן, UCC, ז’נבה, רומא, TRIPS
מרבית מדינות העולם מגנות על זכויות יוצרים באמצעות סדרת חוקים שחוקקו בעקבות אמנות והסכמים בינלאומיים בהן התקשרו אותן מדינות. גם ישראל צד לאמנות והסכמים כאלה, שאת עיקרם, בעיקר אלה הנוגעות לזכויות בהקלטות נפרט להלן:
אמנת ברן להגנה על יצירות ספרותיות ואומנותיות - אמנה זו שנחתמה בראשונה בשנת 1886 הינה האמנה הראשית המגנה על יצירות ומבטיחה להם זכויות שונות. האמנה מחייבת להעניק הגנה שווה וללא אפליה (national treatment) ליצירות של תושבים זרים ומקומיים. למעלה מ- 140 מדינות חברות באמנת ברן, המנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני, (WIPO) גוף של האו"ם שמושבו בברן, בשווייץ. את נוסח האמנה ורשימת המדינות המתקשרות ניתן למצוא באתר www.wipo.org
ההסכם הדו-צדדי שבין ישראל לארה"ב - בשנת 1950 התקשרו ישראל וארה"ב בהסכם דו-צדדי להגנה הדדית בזכויות יוצרים בשתי המדינות. על פי הסכם זה, ישראל מחויבת להגן בשטחה בזכויות יוצרים על יצירות שיצאו לאור לראשונה בעותקים בארה"ב, באותו אופן שהיא מגנה על יצירות שיצאו לאור לראשונה בישראל. ההסכם קובע כי ההגנה תינתן בישראל להקלטות שהופצו לראשונה בארה"ב. בדומה, ההסכם הדו-צדדי משריין הגנה בארה"ב ליצירות שהופצו לראשונה בישראל (למעט יוצאים מן הכלל מסוימים).
אמנת ז’נבה - בשנת 1971 נתקבלה בז’נבה האמנה להגנת יצרני רשמות קול נגד שיכפול בלתי מורשה של רשמות קול, הידועה יותר בכינוי אמנת ז’נבה. האמנה נועדה להתמודד כנגד שיכפול פיראטי של הקלטות מוזיקליות פיראטיות ויבואן לישראל. האמנה מגינה על מפיקי תקליטים שהם אזרחי או תושבי מדינות שהן צד לאמנה, מפני השכפול הבלתי מורשה של הקלטות קוליות, וכנגד יבוא והפצה בלתי מורשים של עותקים שכאלה. ששים ואחת מדינות חברות באמנה זו.
אמנת ז’נבה - בשנת 1971 נתקבלה בז’נבה האמנה להגנת יצרני רשמות קול נגד שיכפול בלתי מורשה של רשמות קול, הידועה יותר בכינוי אמנת ז’נבה. האמנה נועדה להתמודד כנגד שיכפול פיראטי של הקלטות מוזיקליות פיראטיות ויבואן לישראל. האמנה מגינה על מפיקי תקליטים שהם אזרחי או תושבי מדינות שהן צד לאמנה, מפני השכפול הבלתי מורשה של הקלטות קוליות, וכנגד יבוא והפצה בלתי מורשים של עותקים שכאלה. ששים ואחת מדינות חברות באמנה זו.
את נוסח האמנה ורשימת המדינות המתקשרות ניתן למצוא באתר www.wipo.org
אמנת רומא - האמנה הבינלאומית להגנת מבצעים, יצרני רשומות קול וארגוני שידור נחתמה ברומא בשנת 1961. האמנה, המוכרת בשם "אמנת רומא" מבטיחה הגנה בינלאומית ליצרני תקליטים כמו גם למבצעים ולמשדרים. יצרני תקליטים מוגנים במדינות שהן צד לאמנה מפני העתקה פיראטית של תקליטים, ובנוסף קובעת הסדרים לגבי תשלום תמלוגים בגין ביצוע פומבי ושידור. בכפוף למספר יוצאים מהכלל. באמנה חברים למעלה מ-60 מדינות. אמנת רומא נקלטה לתוך הוראות חוקי זכויות היוצרים בישראל רק בתום שנת 2002. היא לא שינתה את המצב המשפטי הנוהג באופן משמעותי. את נוסח האמנה ורשימת המדינות המתקשרות ניתן למצוא באתר www.wipo.org
האמנה האוניברסלית של זכויות יוצרים (UCC) - אמנה זו נחתמה בשנת 1952. היא מגנה על מחברים ובעלי זכויות יוצרים מפני שיכפול, ביצוע פומבי ושידור בלתי מורשה, וכן על פעולות נוספות, ושוב אלה כפופים למספר יוצאים מהכלל. הנוסח של האמנה ורשימת המדינות המתקשרות נמצאים באתרwww.wipo.org
TRIPS (Trade Related Aspects of intellectual Property) - אמנה זו הינה חלק ממסגרת האמנות בתחום הסחר העולמי. בעקבות הצטרפותה של ישראל לאמנה זו תוקנו דיני הקניין הרוחני בישראל בשנת 1999 וביניהם חוקי זכויות היוצרים, בין היתר בנושא האכיפה של זכויות יוצרים. מכוחם רשאיות רשויות המכס בישראל לעכב שחרור סחורה מיובאת החשודה בהפרת זכויות יוצרים, על מנת לאפשר לבתי המשפט לדון בגורלה קודם להפצתה בשוק. תיקון אחר שהוכנס בחוק בעקבות הסכם TRIPS מתיר לבית המשפט להורות על השמדת נכסים שיוצרו תוך הפרת זכויות יוצרים.
9. מהי הפרה של זכות יוצרים?
הפרה של זכות יוצרים היא שימוש ביצירה ללא רשות בעליה בדרך באחת מהדרכים המסורות לבעל זכות היוצרים, כגון בשכפולה, העתקתה, ביצועה בפומבי, שידורה, עיבודה, השכרתה והשאלתה ועוד. עם זאת, הפרה קיימת רק כאשר נעשה שימוש ב"חלק מהותי" של היצירה. שימוש בלתי-מורשה בחלק לא-מהותי ביצירה לא יהווה הפרה. פעמים רבות, גם שימוש כמותי בהיקף קטן של היתירה יהווה הפרה, בשל משקלו הסגולי של החלק המועתק ביצירה המקורית. ועוד, העובדה כי החלק המהותי שהועתק מהוה רק חלק קטן מתוך היצירה אליה הוא מועתק - אינה פוטרת מאחריות להפרה.
10. האחריות האזרחית להפרה של זכות יוצרים בהקלטות מוסיקליות
הפרתה של זכות יוצרים מזכה את בעליה במגוון סעדים משפטיים שהעיקרים שבהם הם הזכות לקבל צו מניעה האוסר על המשך ההפרה בעתיד, לתבוע פיצויים מאת מפר הזכויות בגין נזקים (אבדן הכנסות ופגיעה במוניטין) ובגין השבת רווחים ולדרוש דוחות חשבונאיים מאת המפר המוכיחים את היקף מעשה ההפרה ורווחיו. לחילופין, זכאי בעל זכות היוצרים לפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ₪ בגין כל יצירה. סעדים נוספים: העברת העותקים המפרים לידיו של בעל זכות היוצרים או השמדתם של העותקים המפרים.
11. האחריות הפלילית להפרה של זכות יוצרים בהקלטות מוסיקליות
בית המשפט מוסמך להטיל עונש מאסר של עד חמש שנים וכן קנס כספי על מי שמייצר עותקים פיראטיים לשם מסחר בהם. יבוא של עותקים פיראטיים לישראל לשם מסחר בהם גורר עונש זהה. שיווק ומכירה של עותקים פיראטיים (או החזקת עותקים כאלה לצורכי מסחר) כרוך במאסר עד שלוש שנים וכן קנס כספי. עונשים אחרים נוספים קבועים בחוק בגין מעשי הפרה שונים.
12. שימושים מותרים – לימוד עצמי, מחקר, סקירה עיתונאית וביקורת, הקלטה ביתית
החוק מעניק הגנה מוגבלת לשימושים מסוימים ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ללא הסכמת בעליהם. בין אלה ניתן למנות את ההגנה לשימוש למטרות לימוד עצמי, לצרכי מחקר, סקירה עיתונאית או ביקורת (לרבות לצרכי סאטירה ופארודיה). ואולם, אין די בכך שהשימוש היה למטרות אלה כדי לזכות בהגנה; יש להראות גם כי השימוש למטרות האמורות היה הוגן. לצורך בחינת הגינותו של השימוש נלקחים בחשבון גורמים שונים, ובהם מטרת השימוש ואופיו (כגון היה השימוש למטרה מסחרית), האם השימוש היה בחלק גדול מכפי הדרוש, ההשפעה שהייתה לשימוש על ערכה הכלכלי של זכות היוצרים, ועוד.
13. הקלטת גרסאות כיסוי (cover)
אמנת רומא - האמנה הבינלאומית להגנת מבצעים, יצרני רשומות קול וארגוני שידור נחתמה ברומא בשנת 1961. האמנה, המוכרת בשם "אמנת רומא" מבטיחה הגנה בינלאומית ליצרני תקליטים כמו גם למבצעים ולמשדרים. יצרני תקליטים מוגנים במדינות שהן צד לאמנה מפני העתקה פיראטית של תקליטים, ובנוסף קובעת הסדרים לגבי תשלום תמלוגים בגין ביצוע פומבי ושידור. בכפוף למספר יוצאים מהכלל. באמנה חברים למעלה מ-60 מדינות. אמנת רומא נקלטה לתוך הוראות חוקי זכויות היוצרים בישראל רק בתום שנת 2002. היא לא שינתה את המצב המשפטי הנוהג באופן משמעותי. את נוסח האמנה ורשימת המדינות המתקשרות ניתן למצוא באתר www.wipo.org
האמנה האוניברסלית של זכויות יוצרים (UCC) - אמנה זו נחתמה בשנת 1952. היא מגנה על מחברים ובעלי זכויות יוצרים מפני שיכפול, ביצוע פומבי ושידור בלתי מורשה, וכן על פעולות נוספות, ושוב אלה כפופים למספר יוצאים מהכלל. הנוסח של האמנה ורשימת המדינות המתקשרות נמצאים באתרwww.wipo.org
TRIPS (Trade Related Aspects of intellectual Property) - אמנה זו הינה חלק ממסגרת האמנות בתחום הסחר העולמי. בעקבות הצטרפותה של ישראל לאמנה זו תוקנו דיני הקניין הרוחני בישראל בשנת 1999 וביניהם חוקי זכויות היוצרים, בין היתר בנושא האכיפה של זכויות יוצרים. מכוחם רשאיות רשויות המכס בישראל לעכב שחרור סחורה מיובאת החשודה בהפרת זכויות יוצרים, על מנת לאפשר לבתי המשפט לדון בגורלה קודם להפצתה בשוק. תיקון אחר שהוכנס בחוק בעקבות הסכם TRIPS מתיר לבית המשפט להורות על השמדת נכסים שיוצרו תוך הפרת זכויות יוצרים.
9. מהי הפרה של זכות יוצרים?
הפרה של זכות יוצרים היא שימוש ביצירה ללא רשות בעליה בדרך באחת מהדרכים המסורות לבעל זכות היוצרים, כגון בשכפולה, העתקתה, ביצועה בפומבי, שידורה, עיבודה, השכרתה והשאלתה ועוד. עם זאת, הפרה קיימת רק כאשר נעשה שימוש ב"חלק מהותי" של היצירה. שימוש בלתי-מורשה בחלק לא-מהותי ביצירה לא יהווה הפרה. פעמים רבות, גם שימוש כמותי בהיקף קטן של היתירה יהווה הפרה, בשל משקלו הסגולי של החלק המועתק ביצירה המקורית. ועוד, העובדה כי החלק המהותי שהועתק מהוה רק חלק קטן מתוך היצירה אליה הוא מועתק - אינה פוטרת מאחריות להפרה.
10. האחריות האזרחית להפרה של זכות יוצרים בהקלטות מוסיקליות
הפרתה של זכות יוצרים מזכה את בעליה במגוון סעדים משפטיים שהעיקרים שבהם הם הזכות לקבל צו מניעה האוסר על המשך ההפרה בעתיד, לתבוע פיצויים מאת מפר הזכויות בגין נזקים (אבדן הכנסות ופגיעה במוניטין) ובגין השבת רווחים ולדרוש דוחות חשבונאיים מאת המפר המוכיחים את היקף מעשה ההפרה ורווחיו. לחילופין, זכאי בעל זכות היוצרים לפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ₪ בגין כל יצירה. סעדים נוספים: העברת העותקים המפרים לידיו של בעל זכות היוצרים או השמדתם של העותקים המפרים.
11. האחריות הפלילית להפרה של זכות יוצרים בהקלטות מוסיקליות
בית המשפט מוסמך להטיל עונש מאסר של עד חמש שנים וכן קנס כספי על מי שמייצר עותקים פיראטיים לשם מסחר בהם. יבוא של עותקים פיראטיים לישראל לשם מסחר בהם גורר עונש זהה. שיווק ומכירה של עותקים פיראטיים (או החזקת עותקים כאלה לצורכי מסחר) כרוך במאסר עד שלוש שנים וכן קנס כספי. עונשים אחרים נוספים קבועים בחוק בגין מעשי הפרה שונים.
12. שימושים מותרים – לימוד עצמי, מחקר, סקירה עיתונאית וביקורת, הקלטה ביתית
החוק מעניק הגנה מוגבלת לשימושים מסוימים ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ללא הסכמת בעליהם. בין אלה ניתן למנות את ההגנה לשימוש למטרות לימוד עצמי, לצרכי מחקר, סקירה עיתונאית או ביקורת (לרבות לצרכי סאטירה ופארודיה). ואולם, אין די בכך שהשימוש היה למטרות אלה כדי לזכות בהגנה; יש להראות גם כי השימוש למטרות האמורות היה הוגן. לצורך בחינת הגינותו של השימוש נלקחים בחשבון גורמים שונים, ובהם מטרת השימוש ואופיו (כגון היה השימוש למטרה מסחרית), האם השימוש היה בחלק גדול מכפי הדרוש, ההשפעה שהייתה לשימוש על ערכה הכלכלי של זכות היוצרים, ועוד.
13. הקלטת גרסאות כיסוי (cover)
חוק זכות יוצרים מאפשר להקליט יצירה מוזיקלית אף ללא הסכמת בעל זכויות היוצרים, אם אותה יצירה מוזיקלית הוקלטה בעבר. הקלטה כזו ידועה בשמה העממי "גרסת כיסוי". ההיתר להקלטה של גרסת כיסוי כזו כפוף לתנאים שונים, כגון שהמקלט הודיע לבעל זכויות היוצרים על כוונתו לבצע את ההקלטה וכי גרסת הכיסוי אינה כוללת שינויים והשמטות שלא היו בהקלטה הקודמת. גרסת הכיסוי אינה פטורה מתשלום: בעל זכויות היוצרים ביצירה המקורית זכאי לקבל מהמקליט תמלוגים בגין השימוש ביצירתו בשיעורים הקבועים בחקיקה.
14. אחריותם של בעלי אולמות ובעלי מקומות בידור להפרה של זכות יוצרים
החוק מטיל אחריות על אנשים אשר, לצורכי רווח פרטי, מאפשרים ביצוע בפומבי בין היתר של הקלטות, יצירות מוזיקליות ודרמטיות, בדרך של השמעתן או הקרנתן בפומבי. הכוונה למשל למפיקים של מופעים ולמפעיליהם של אולמות ומקומות בידור, המאפשרים שימוש בהקלטות מוזיקליות מבלי שנתקבלה לגביהם הרשאה של בעלי זכויות היוצרים. בכך מטיל החוק אחריות על המארגנים של אירועים מעין אלה לדאוג להסדרת השימוש ביצירות, מבלי שיוכלו להסתתר בטענות שונות, כגון שהאדם שהשמיע בפועל את ההקלטה במהלך האירוע לא דאג לקבלת ההיתר לכך.
15. הסימנים © ו- (P) (בעיגול)
הסימן © הינו הסימן הרווח בעולם לסימון יצירות שבעליהן טוענים לזכויות יוצרים בהן. האות C היא האות הראשונה במלה Copyright. בהתאם לאמנה העולמית לזכויות יוצרים העולמית (Universal Copyright Convention) שישראל חתומה עליה, על הסימן © להופיע ע"ג עותקי היצירה כשלאחריו שם בעל זכויות היוצרים ביצירה ושנת הפירסום הראשונה (שהיא השנה הראשונה בה הוצאו לאור עותקים של היצירה לציבור). לדוגמא: ©Yosef Cohen 2003 פירושו כי יוסף כהן טוען לזכויות היוצרים ביצירה, אשר עותקיה הופצו לציבור לראשונה בכמות סבירה בשנת 2003. אי-שימוש בסימן © עלול לפגוע באפשרותו של בעל זכויות ישראלי לקבל הגנה ליצירתו בחו"ל. השימוש בסימון זה על גבי עותקי היצירה בישראל, יוצר חזקה (הניתנת לסתירה) בהליכים משפטיים בישראל כי שם האדם ששמו מופיע הינו בעל זכויות היוצרים ביצירה.
הסימן (P) (בעיגול) הינו סימן המשמש את מפיקי התקליטים לסימון זכויותיהם בהקלטות שלהם. בהתאם לאמנת רומא שישראל חתומה עליה, הסימן (P) יופיע כשלצידו שנת הפרסום הראשונה (שהיא השנה הראשונה בה הוצאו לאור לציבור עותקים של היצירה.(
16. יצירות אחרות מוגנות בזכויות יוצרים: יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות
מלבד הקלטות מוזיקליות, דיני זכויות יוצרים מגנים על מגוון של יצירות נוספות, השייכות בעיקרן לקבוצות. הראשונה היא קבוצת היצירות הספרותיות הכוללת טקסטים של שירים, סיפורת, מפות, ועוד. השנייה היא קבוצת היצירות האמנותיות, הכוללת ציורים, שרטוטים, צילומים, מלאכת אמנות, יצירות ארכיטקטוניות, פסלים ועוד. השלישית – קבוצת היצירות הדרמטיות הכוללת מופעים המועלים על במה וסרטים. הקבוצה הרביעית היא היצירות המוזיקליות (לחנים).
17. זכות מוסרית – זכות לקרדיט ומניעת ביצוע שינויים ביצירה הפוגעים בכבוד החברה
למחבריהם של יצירות המוגנות בזכות יוצרים עומדת זכות מוסרית ביצירותיהם. מדובר בזכות כפולה: הראשונה – זכותו של האמן ששמו יצוין לצד יצירתו באופן ובמידה המקובלים ("זכות לקרדיט"). זכות זו מחייבת גם להימנע מייחוס בלתי-נכון של יצירה למי שאינו מחברה. השנייה – זכותו של המחבר שלא יעשו ביצירתו שינויים או סילופים המפחיתים את ערכה של היצירה או הפוגעים בשמו הטוב.
המלה "מוסרית" עלולה להטעות. אין זו זכות בלתי-מחייבת, כי אם זכות חוקית הניתנת לאכיפה. אדם שזכויותיו המוסריות הופרו זכאי אפוא להגיש תביעה בבית המשפט לקבלת צו מניעה האוסר על המשך הפגיעה וכן לתבוע פיצויים.
18. זכויות יוצרים באינטרנט
האינטרנט, ככל אמצעי אחר לאחסון והעברה של מידע, כפוף לזכויות יוצרים. שימוש בזכויות יוצרים באינטרנט מחייב אפוא את קבלת הסכמת בעלי זכויות היוצרים ביצירות. לפיכך, אין לבצע באינטרנט העתקה ושיעתוק של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים או לשדר יצירות באינטרנט ללא הסכמת בעלי זכויות היוצרים. כך למשל, אסור לשדר מוזיקה באינטרנט ללא קבלת בעלי זכויות היוצרים בהקלטות ובמלים ובלחנים, וזאת בין שמדובר בשידורי תחנת רדיו ה"מועברים באינטרנט" ובין שמדובר בשידורים של תחנה המיועדת לאינטרנט בלבד. הפדרציה לתקליטים, אגב, אינה מסדירה הענקה של רשיונות לשידור באינטרנט (אלו מוסדרים בידי חברות התקליטים עצמן). יש לפנות אפוא לחברות התקליטים ולקבל פרטים בדבר היקף השידור המותר ורשיונות שיש לקבל. כמו כן, אסור להעמיד לרשותם של גולשים מוזיקה לצורכי הורדה מ"הורדה" של מוזיקה ברשת האינטרנט. הפדרציה זכאית לאכוף העתקה ושיעתוק בלתי חוקיים ב"הורדה" כזו באינטרנט.
14. אחריותם של בעלי אולמות ובעלי מקומות בידור להפרה של זכות יוצרים
החוק מטיל אחריות על אנשים אשר, לצורכי רווח פרטי, מאפשרים ביצוע בפומבי בין היתר של הקלטות, יצירות מוזיקליות ודרמטיות, בדרך של השמעתן או הקרנתן בפומבי. הכוונה למשל למפיקים של מופעים ולמפעיליהם של אולמות ומקומות בידור, המאפשרים שימוש בהקלטות מוזיקליות מבלי שנתקבלה לגביהם הרשאה של בעלי זכויות היוצרים. בכך מטיל החוק אחריות על המארגנים של אירועים מעין אלה לדאוג להסדרת השימוש ביצירות, מבלי שיוכלו להסתתר בטענות שונות, כגון שהאדם שהשמיע בפועל את ההקלטה במהלך האירוע לא דאג לקבלת ההיתר לכך.
15. הסימנים © ו- (P) (בעיגול)
הסימן © הינו הסימן הרווח בעולם לסימון יצירות שבעליהן טוענים לזכויות יוצרים בהן. האות C היא האות הראשונה במלה Copyright. בהתאם לאמנה העולמית לזכויות יוצרים העולמית (Universal Copyright Convention) שישראל חתומה עליה, על הסימן © להופיע ע"ג עותקי היצירה כשלאחריו שם בעל זכויות היוצרים ביצירה ושנת הפירסום הראשונה (שהיא השנה הראשונה בה הוצאו לאור עותקים של היצירה לציבור). לדוגמא: ©Yosef Cohen 2003 פירושו כי יוסף כהן טוען לזכויות היוצרים ביצירה, אשר עותקיה הופצו לציבור לראשונה בכמות סבירה בשנת 2003. אי-שימוש בסימן © עלול לפגוע באפשרותו של בעל זכויות ישראלי לקבל הגנה ליצירתו בחו"ל. השימוש בסימון זה על גבי עותקי היצירה בישראל, יוצר חזקה (הניתנת לסתירה) בהליכים משפטיים בישראל כי שם האדם ששמו מופיע הינו בעל זכויות היוצרים ביצירה.
הסימן (P) (בעיגול) הינו סימן המשמש את מפיקי התקליטים לסימון זכויותיהם בהקלטות שלהם. בהתאם לאמנת רומא שישראל חתומה עליה, הסימן (P) יופיע כשלצידו שנת הפרסום הראשונה (שהיא השנה הראשונה בה הוצאו לאור לציבור עותקים של היצירה.(
16. יצירות אחרות מוגנות בזכויות יוצרים: יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות
מלבד הקלטות מוזיקליות, דיני זכויות יוצרים מגנים על מגוון של יצירות נוספות, השייכות בעיקרן לקבוצות. הראשונה היא קבוצת היצירות הספרותיות הכוללת טקסטים של שירים, סיפורת, מפות, ועוד. השנייה היא קבוצת היצירות האמנותיות, הכוללת ציורים, שרטוטים, צילומים, מלאכת אמנות, יצירות ארכיטקטוניות, פסלים ועוד. השלישית – קבוצת היצירות הדרמטיות הכוללת מופעים המועלים על במה וסרטים. הקבוצה הרביעית היא היצירות המוזיקליות (לחנים).
17. זכות מוסרית – זכות לקרדיט ומניעת ביצוע שינויים ביצירה הפוגעים בכבוד החברה
למחבריהם של יצירות המוגנות בזכות יוצרים עומדת זכות מוסרית ביצירותיהם. מדובר בזכות כפולה: הראשונה – זכותו של האמן ששמו יצוין לצד יצירתו באופן ובמידה המקובלים ("זכות לקרדיט"). זכות זו מחייבת גם להימנע מייחוס בלתי-נכון של יצירה למי שאינו מחברה. השנייה – זכותו של המחבר שלא יעשו ביצירתו שינויים או סילופים המפחיתים את ערכה של היצירה או הפוגעים בשמו הטוב.
המלה "מוסרית" עלולה להטעות. אין זו זכות בלתי-מחייבת, כי אם זכות חוקית הניתנת לאכיפה. אדם שזכויותיו המוסריות הופרו זכאי אפוא להגיש תביעה בבית המשפט לקבלת צו מניעה האוסר על המשך הפגיעה וכן לתבוע פיצויים.
18. זכויות יוצרים באינטרנט
האינטרנט, ככל אמצעי אחר לאחסון והעברה של מידע, כפוף לזכויות יוצרים. שימוש בזכויות יוצרים באינטרנט מחייב אפוא את קבלת הסכמת בעלי זכויות היוצרים ביצירות. לפיכך, אין לבצע באינטרנט העתקה ושיעתוק של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים או לשדר יצירות באינטרנט ללא הסכמת בעלי זכויות היוצרים. כך למשל, אסור לשדר מוזיקה באינטרנט ללא קבלת בעלי זכויות היוצרים בהקלטות ובמלים ובלחנים, וזאת בין שמדובר בשידורי תחנת רדיו ה"מועברים באינטרנט" ובין שמדובר בשידורים של תחנה המיועדת לאינטרנט בלבד. הפדרציה לתקליטים, אגב, אינה מסדירה הענקה של רשיונות לשידור באינטרנט (אלו מוסדרים בידי חברות התקליטים עצמן). יש לפנות אפוא לחברות התקליטים ולקבל פרטים בדבר היקף השידור המותר ורשיונות שיש לקבל. כמו כן, אסור להעמיד לרשותם של גולשים מוזיקה לצורכי הורדה מ"הורדה" של מוזיקה ברשת האינטרנט. הפדרציה זכאית לאכוף העתקה ושיעתוק בלתי חוקיים ב"הורדה" כזו באינטרנט.
שאלות ותשובות
הצג
חדשות
2023-11-23
גריעת הקלטות בבעלות ואיט פדר נצר
קרא עוד
2023-11-23
גריעת הקלטות בביצוע ובעלות אסף הרוש
קרא עוד
2023-11-02
גריעת הקלטות בבעלות וביצוע של רועי פרייליך ונערות ריינס
קרא עוד
